ילדות
בְּפֶתַח מְעָרָה לְבִיאָה זְהֻבָּה כָּל הָעֵדֶר נֶאֱסַף סְבִיבָהּ בִּקְפִיצוֹת שֶׁל שִׂמְחָה בִּדְבָרִים שֶׁל חָכְמָה מְאַרְגֶּנֶת כֻּלָּם וְיוֹצְאִים לַמְּשִׂימָה עֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת הָעֵצִים וְהַסַּחַף כִּי הָיוּ גְּשָׁמִים וְהָיְתָה סְעָרָה תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק, דְּחִיפוֹת וְחִיּוּכִים הַמְּשִׂימָה הֻשְׁלְמָה וְכֻלָּם כְּבָר דְּרוּכִים מֵי הַנָּהָר גּוֹעֲשִׁים מִתְפָּרְצִים הִיא תִּלְגֹּם רִאשׁוֹנָה מִמֵּימָיו הַצְּלוּלִים
גילי למדה בתיכון הדמוקרטי במודיעין, שם רכשה חברי נפש קרובים במיוחד. החבורה שלהם הפכה למשפחה, הם בקשר הדוק עד היום. כשגילי נרצחה הם איבדו אחות ומאז הם עוברים תהליך של אבל מורכב. חבריה הרבים וכמעט כל מי שהכיר אותה, מספרים שגילי ידעה תמיד לומר את המילים הנכונות. היתה לה יכולת מיוחדת "להרים" ולעודד את מי שחוו קשיים. השילוב של אישיות שמחה, חברותית, שתמיד נכונה לעזור, הפכו אותה לאדם אהוב במיוחד.
"115 ימים עברו ואני עדיין לא מאמין שהם לקחו לנו אותך, איך אפשר לקטוע את ריקוד החיים למלכת הריקודים?
מתגעגע אלייך אחותי, מת שתקראי לי שוב קופק נשב לקפה ונסתלבט על העולם.
מת לעוד שיחה על מה נעשה עם החיים ומתי עוברים לת"א ביחד .
את נצחית באמת, אושייה אמיתית, נפש חופשיה וחיוך מכל הלב.
הראשונה להרים, לתת את המילה הטובה, להיות מושקעת בכל סיטואציה ולהראות כמה אכפת לך, לא יכלת לנתק את הרגש - וכמה אנשים זה משך אלייך, את פשוט משכת את כולנו עם החום והאהבה שלך.
ניצחת בכל יום את החיים באמת, את השראה עבורי, שמחת בכל הזדמנות שיכלת, עשית רק מה שהלב אומר והיית אימפריה של בן אדם אחד.
תודה על מי שהיית ותמיד תהיי עבורי, את חברה אמיתית ואין לי את היכולת להיפרד ממך, רק להגיד שתמיד תהיי איתי בכל צעד עם הקלילות והקליטה במבט, תמיד הבנת אותי ובאמת היית עבורי חברה ללא גבולות."
| אופק, חבר